הסכם קדם נישואין הוא הסכם ממון על כל המשתמע מכך, אשר נחתם לפני הנישואין ומטרתו לעגן את הפרמטרים הממוניים – רכושיים בין בני הזוג הנישאים, ומטרתו העיקרית היא מניעת המאבקים המיותרים, המתרחשים במקרי גירושין רבים. למרות שהסטיגמה מדברת על הסכם קדם נישואין כאל הסכם הנחוץ רק לעשירים (בין אם מדובר בזוג שבו אחד משני בני הזוג מגיע עם ממון ורכוש ובין אם המדובר בזוג שבו שני בני הזוג הספיקו לצבור רכוש וממון לפני הנישואין), גם בעלי הכנסה ממוצעת לחלוטין (מעמד הביניים) עשויים להפיק ממנו לא פחות תועלת. בין השאר, מכיוון שמבחינה פסיכולוגית, הוא מאפשר לכל אחד מבני הזוג לחוש בטוח במעמדו הכלכלי, ובכך, הוא מסלק את החששות בנוגע לכך מהדרך.
מה כולל הסכם קדם נישואין?
בעיקר בפרק ב' של החיים, כאשר מדובר בבני זוג שכל אחד מהם מגיע עם המטען שלו (בין אם המדובר בילדים מנישואין קודמים, רכוש, חשבונות בנק קיימים וכן הלאה), חשוב להגדיר ולהסדיר מראש את כל האספקטים הנוגעים לחיים המשותפים. נכון, זה בהחלט יכול להיות מועיל במקרים בהם החבילה מתפרקת ושני הצדדים מוצאים את עצמם נלחמים עד זוב דם האחד בשנייה, אבל הסכם קדם נישואין יכול להכניס סדר בחיים המשותפים. זאת, תוך התייחסות, למשל, להוצאות של כל אחד מבני הזוג המתייחסות לילדים מהנישואין הקודמים.
תיקוף של הסכם קדם נישואין
על מנת להעניק תוקף משפטי להסכם קדם נישואין אשר עוסק בסוגיות ממוניות (כרכוש כספים וכד') יש לאשר אותו בפני גורם מוסמך (נוטריון או רשם הנישואין).
גם בשעת עריכת הנישואין (החופה), רשם הנישואין יכול לאשר את תוקפו של ההסכם, אולם, לעומת זאת – שימו לב: חתימה על ההסכם בפני עורך הטקס אינה מעניקה לו תוקף חוקי!
למולו, הסכם קדם נישואין שאינו כולל התייחסות לאספקטים הממוניים אינו דורש אישורו של גורם מוסמך ויש לו תוקף גם בלעדיו. אולם, למרות שאין בכך צורך חוקי, לכאורה, רצוי לאשר הסכם כזה בפני אחד מאותם הגורמים שהזכרנו קודם. זאת, בכדי להעניק לו תוקפו של פס"ד, אשר ניתן לאכיפה ללא פניה לבתי הדין השונים, אלא באמצעות רשות האכיפה והגבייה.